השלווה לקבל את מה שאיננו יכולים לשנות

כמה פעמים חשבתם לעצמכם – אני יודע בדיוק מה אני צריך לשנות אבל....זה נשאר במוח , זה לא עובר למשהו מעשי....

כשבודקים לעומק, אימפוטנציה – בעיה ביכולת לעשות, היא הרבה מאוד פעמים האחות של אומניפוטנציה – יכולת-על. כשאדם מצפה מעצמו הרבה מעבר למה שהוא יכול (והסיבה אינה משנה) החשש שמא יכשל מפתה אותו לדחות, לא לעשות, להתחמק...

חשבו רגע, כל מה שהייתם רוצים לעשות ואתם לא באמת עושים...מה היה קורה אם באמת הייתם עושים את זה? בחלק גדול מהמקרים התשובה היא....אולי אני לא באמת יכול? אולי אני לא אצליח כמו שאני חושב? אולי אני בינוני ולא ...מבריק, מצליחן,שקדן, ממושמע וכולי....

הוצאה לפועל של התכנית הרבה פעמים חושפת את האדם על חולשותיו.

אמרה לי השבוע אחת המטופלות: הייתי רוצה להגיע למקום שהוא התגלמות הטוב, והמשמעת העצמית, מודל להערצה ושאני אוהב את עצמי ושאני אהיה מסופקת ואוכל לתת ולעשות....

שיקפתי לה שהמשאלה שמביעה היא משאלה להיות אל-אנושית... בדיוק כמו הפנטזיה שהפרעת האכילה מייצרת אצלה במוח – להיות אל אנושי ולא להזדקק לאוכל כמו כולם, להיות אל אנושי ולמרות שלא אכלתי כל היום לא אבלוס אחר כך... רב האנשים שאני מכירה הם בני אנוש והמשאלות האלו כמובן לא מתממשות.

אחת הבעיות של אלו שאני והצוות שלי מטפלים בהם זה היכולת להבחין בין מה שאפשר לשנות ובין מה שאי אפשר..האבחנה הזו קשה במיוחד כשסובלים מהפרעת אכילה כי אחת הטקטיקות של הפרעת האכילה היא ליצור אשליה שדברים שלא ניתנים לשנוי, אפשריים.

לקראת השנה החדשה אני מאחלת לכולכם שתתממש ּתפילת השלווה:

אלי, תן בִּי אֶת הַשַּׁלְוָוה – לְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֵין בִּיכָלְתִּי לְשַׁנּוֹתָם, אֶת הָאֹומֶץ – לְשַׁנּוֹת אֵת אֲשֶׁר בִּיכָולְתִּי, וְאֵת הַתְּבוּנָה – לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם ושתוכלו לומר לעצמכם "אני רק אני וטוב שאני זו אני".